בעוד שתשואת החיטה בפונג'אב גדלה פי ארבעה בחמישים השנים האחרונות, בעיקר לאחר כניסתה של המהפכה הירוקה בשנת 1966-67, השימוש בדשנים עלה יותר מ -4,000.

עונת השתילה של רבי (מאוקטובר עד מרץ) מסתיימת בפונג'אב, שם מרבית האדמה שמורה לחיטה, והשאר הנותר מיועד לזרעי שמן, ירקות ותפוחי אדמה.

בשנת 2019 השתמשה המדינה בכ- 21 מיליון טון דשן. בגלל השטח הגדול שמתחת לחיטה, רוב הדשן עובר ליבולו. מומחים אומרים שכ -90% מכלל צריכת הדשנים היא רק בגידול החיטה העיקרי.

תפוקת החיטה נרשמה על 1.24 טון (1240 ק"ג.) לחה. בשנת 1960-61 ו -2.24 טון (2240 ​​ק"ג.) לחה. בשנים 1970-71 בשנים 2019-2020 הוא הגיע ל 5.20 טון (5200 ק"ג.) לדה.

נתונים אלה מראים כי תפוקת החיטה בפנג'אב עלתה בערך פי 4.2 משנת 1960-61 עד 2019. אז מדוע עלה השימוש בדשנים ביותר מ- 4,000 פעמים?

החיטה היא הדגנים הנפוצים בעולם לאחר תירס ואורז. ובמערב היא תופסת את המקום הראשון, במיוחד כשמדובר בייצור קמח.

מומחים ממחלקת החקלאות אמרו כי לאחר תחילת המהפכה הירוקה בפונג'אב, המשימה העיקרית הייתה להגדיל את התשואה, מכיוון שבהודו היה מחסור עצום בחיטה.

כדי להגדיל את הפרודוקטיביות, החקלאים החלו להשתמש בכמויות גדולות של דשן, ואפילו זרעים מיובאים היו זקוקים לדשן נוסף.

מגמה זו צברה פופולריות. המחלקה הוסיפה כי יש צורך להשקיע יותר במחקר זרעי חיטה באיכות טובה הדורשים פחות או ללא דשנים, מכיוון שדשנים מגדילים את עלויות הכניסה ומכניסים את החקלאים למלכודת חובות.

שימוש יתר משפיע לרעה גם על בריאות הקרקע.

פונג'אב השתמש ב -9% מכלל הדשנים המשמשים בהודו, בעוד שיש לו 1.56% משטח המדינה. בנוסף, החקלאים מוסיפים לאדמה חומרים מזינים אחרים, אם כי הצריכה שלהם אינה גבוהה כמו זו של אוריאה ו- DAP.

• רוסיה מתכוונת ליצור "OPEC דגנים" כדי להביס את הרעב בעולם.
• בטרנסקרפתיה החלה קצירת דגנים מוקדמים.
• חקלאי צ'רניגוב זרעו אזורי שיא עם גידולי תבואה וקטניות.
• באזור ריבנה נרשמה תיעוד היסטורי של יבולי תבואה.