ראש האיחוד האגררי באוקראינה גנאדי נוביקוב הרגיע: עליית מחירי הדלק במדינה תוביל בהכרח למחסור בדשנים בשוק המקומי.
לדברי האגררי, הבנקים האוקראינים אינם מלווים לחקלאים שמחזיקים פחות מ- 500 דונם. כתוצאה מכך, מי שמקבל הלוואות נאלץ לקחת הלוואות בריבית. וזה משפיע ישירות על איכות השימוש בדשנים.
"אם אני לא קונה 200 טון דשנים, אבל נניח 100, זה משפיע על איכות המוצרים", אומר נוביקוב, ומסביר כי אוקראינה קנתה בעבר 90% מהדשנים ברוסיה. - באופן מפתיע, זה התגלה כחדשות עבור ממשלתנו. וזה לא עשה דבר בכדי לכוון את עצמו מחדש ולהתחיל לקבל דשן משווקים אחרים. "
לדברי ראש האיחוד האגררי, הוא פנה לרשויות עם הצעות קונסטרוקטיביות בכדי לצאת מהמצב הקיים עם הכי פחות הפסדים. בפרט הוצע להשתמש במקורות גז חלופיים לייצור. אך הרשויות ראו לנכון להעלות את מחירי הדלק עבור היצרנים, מה שהחמיר את המצב בענף.
בינתיים, משרד המדיניות החקלאית מבטיח: הממשלה מעוניינת בחקלאים להגדיל את הכנסותיהם, ולא להפך. אך כיצד לצאת ממצב קשה השרים טרם החליטו.
"אנחנו יכולים לתת גז זול ליצרני דשנים", אומר ויקטור שרמט, סגן שר המדיניות האגררית באוקראינה. "אבל אז שחקני השוק האחרים לא יהיו מרוצים, תוכחי אותנו על שתדלנות לטובת חלקם והזנחת צרכיהם של אחרים." שרמט בטוח שרק ראדה Verkhovna מאוקראינה יכולה להציע מוצא מהמצב, מכיוון שהנושא חמור ודורש תשומת לב מוגברת. אבל סגן יו"ר המועצה האגררית כל-אוקראינה, מיכאיל סוקולוב, אינו סומך יותר מדי על אמבולנס מצד הרשויות - אין לו ספק שאוקראינה מבינה משמעותית את בעיית הדשנים.
"שוק הדשנים העולמי משתמש בגז זול, ולכן הוא זכה לגידול משמעותי ביכולות ייצור הדשנים החנקניים", מתלונן סוקולוב. - אוקראינה איבדה את השווקים שלה. איננו יכולים להשיג דשן עוקף גז זול. לכן עלינו להשתמש באספקת דשנים מאסיה וממזרח אירופה. "
לדברי סוקולוב, האמריקנים מוכנים גם הם להיכנס לשוק האוקראיני, אך מחירי הדלק הזרים גבוהים משמעותית ובינתיים החקלאים דנים באופן פעיל בבעיה נוספת: על פי מידע שאינו מאומת, קבוצות דשנים מזויפות שנכנסו לעוקף השוק השחור מרוסיה בדיקות איכות ולא היו כפופות להסמכה. יתרה מזאת, לטענת החקלאים, מוצר באיכות נמוכה נכנס לשוק המקומי בהיקף גדול. כך הודיע לאחרונה מנהל מכון המומחיות לצרכנות יורי צ'רנוברובץ.
"הרבה בקר מתו בכפרים מסוימים באוקראינה", אומר צ'רנובריווט. "זה צירוף מקרים או לא, אבל הפרות מתו לאחר שרעה בשדות תירס שטופלו באותו חומר כימי." כן, אף אחד לא ביצע בדיקות, אבל החקלאים אומרים כי, אבוי, יש הרבה מקרים כאלה באוקראינה. "
שאלה הגיונית: מדוע לא נערכו הבחינות. התשובה המגונה היא פשוטה: בעלי פרות חוששים מהפרסום ודואגים שאם תתבסס עובדת השימוש בכימיקלים מזיקים, כל בעלי החיים שלהם יילקחו ויסולקו. אולם אחזקת פרות היא מקור הרווח היחיד שלהם (מכירת בשר ומוצרי חלב).
מה יש לנו בסוף? כימיה לא מוסמכת עם מרכיבים לא ידועים (ועשויים להיות מסוכנים) מזהמת באופן פעיל את אדמת השדות האוקראינים, מה שמוביל למוות של צמחיה ובעלי חיים. וזה ללא ספק נופל לסל המכולת של האוקראינים. חקלאים אוקראינים אינם יכולים לייצר דשנים משלהם בגלל העלות הגבוהה של חומרי גלם גז. ורכישת גז מספקים זרים עולה סכום עגול.
צ'רנובריבץ מדגיש כי יש לטפל בנושא סביבתי ברמה הממלכתית, למצוא פתרונות ובמקביל לחסום חמצן לזיוף ספקים של דשנים מזיקים בעליל.
"ואתה צריך גם לבצע פשיטות חמורות על חנויות השיווק בהן נמכרים דשנים ולבצע ניתוח מגוון", אומר יורי. - אני מקווה שהם יתייחסו למצב ברצינות רבה ולא יתנו לדברים לעבור מעצמם. במיוחד בתקופה של דישון פעיל בשדות ועבודות זריעה. "
