סקר כלכלי זיהה נכונה כמה מהאזורים הבעייתיים בחקלאות ההודית, אך הדבר לא בא לידי ביטוי בתקציב המדינה.
הסקר הראה כי הצמיחה החקלאית של 2.9% השנה נמוכה בהרבה משנתיים הקודמות. 50% מהאוכלוסייה עדיין שורדת בחקלאות.
התפתחות מעודדת היא העלייה בשיעור הנשים בקרב החקלאים, שעומדת כיום על 13.9%. הסקירה מדגישה את הצורך בגידול יבולים בעלי תפוקה גבוהה במינימום משאבים.
מים מזוהים בסקר כאזור מפתח לדאגה. אך בתקציב לא היו שום מימוש ספציפי לפיתרון הבעיה. החקלאות משתמשת ב 80% ממשאבי המים בהודו, מתוכם 60% עוסקים בגידול קני אורז וסוכר.
הממשלה ממליצה על חקלאות קיום כדי להפחית את השימוש בכימיקלים ולשמור על משאבי הטבע. הסקר מדווח כי 1.6 מיליון חקלאים עוקבים אחר חקלאות קיום.
התקציב מציע ליצור עשרת אלפים ארגונים של יצרני חקלאים (FPO) שיעזרו לאחד את החקלאים ולחזק את עמדות המשא ומתן שלהם. זהו רעיון ראוי לשבח, אך אנשי ה- FPO לא קיבלו את הפטור ממס הכנסה שביקשו.
למרות שמצד אחד הסקירה ממליצה להפחית את השימוש בדשנים כימיים, אך מצד שני, הסבסוד לדשנים מוגדל בתקציב של 14%. ההלוואות לחוות ממשיכות להיות מדאיגות רציניות, מכיוון שהחקלאים אינם יכולים להשיג את הכספים הדרושים בזמן. התקציב לא אומר דבר על נושא חשוב זה.
לפיכך, ניתן להסיק כי הסוגיות המבניות העיקריות של החקלאות לא נלקחו בחשבון בתקציב הודו.