לאחרונה, יותר ויותר מתלוננים תושבי אזור קירובוגרד על מוצרי חלב תוצרת בית שנרכשו בשוק. רשויות הפיקוח רושמות ארסנל רחב של תוספים של "כימאים" המוכרים: אבקת כביסה, אנטיביוטיקה, סודה, עמילן, מים.
במצב בו מספר הבקר מצטמצם, כמו גם מספר המרעה, קמים גבינת קוטג 'עולים בשווקי המדינה ונהרות חלב זורמים. דפוס זה נמשך גם בחורף, כאשר בדרך כלל פרות מפסיקות לחלוב.
מוצרי חלב תוצרת בית תמיד נחשבו לטובים וטבעיים יותר. כעת המצב לא השתנה. בפני הצרכן עומדת בפני בחירה: לקנות מוצר בחנות, אמנם לא כל כך טבעי, אבל בטעם בחומרים לא אסורים, או לרכוש סחורות בשוק, תוך הסתמכות מוחלטת על מצפונו של המוכר.ואיכרים ומשווקים מעוררי חן אשר פשוט אינם מוסיפים למוצר החלב. באופן מסורתי מים סייעו בהגדלת נפח המוצר. היא התוסף הכי לא מזיק. סודה מוזגת לחלב כך שהיא מאוחסנת זמן רב יותר. זה גם לא מפחיד במיוחד. זה גרוע יותר כאשר אמוניה ואנטיביוטיקה, בפרט, כלורמפניקול, שנוספו לאותה מטרה, נכנסים לחלב. למכירת גבינת קוטג 'ביתית יותר, היא מעורבת במסת גבינה זולה. זה מתברר מאוד רווחי, אבל רק עבור המוכר.
בקרב החקלאים ישנם אנשים רבים הגונים. אבל הם לא תמיד יכולים למצוא את הזמן למכור את המוצר שלהם בעצמם. החקלאים ואלרי ואולגה אונריני מהכפר לוזובטקי, מחוז קרופיובניצקי, מגיעים לקונים עצמם בכדי לא לתת את המוצרים לסיטונאים במחיר נמוך. אך לעיתים קרובות יותר, "חלב" ביתי מגיע למשווקים העוסקים בניסויים כימיים.
בשנת 2018 ייצרה תעשיית החלב מוצרים בשווי של 30 מיליארד דולר. בגזרת הצללים יוצרו מוצרים בשווי של 9 מיליארד דולר. האם יש סיכויים לתעשיית החלב במדינה? כמובן שאתה צריך רק להסיר את עסק הצללים הזה, אומר יו"ר הדירקטוריון של איגוד מפעלי החלב באוקראינה ואדים צ'גרובסקי.